בעולם שבו כולם מסביב מדברים במושגים של אוטומציות, בינה מלאכותית ו-BI, עולה לא פעם השאלה – האם תפקידו של מיישם ה-ERP הולך להיעלם?
מבחינתי, התשובה היא בדיוק הפוכה.
בין תחזוקה ל"כיבוי שריפות"
לאורך השנים, התרגלנו שיישום מערכות, ובטח ב- ERP-Priority מבוסס על שלושה מרכיבים עיקריים: הקמת נתונים, בניית פתרונות והדרכה. המיישם אמור גם לשמר את המערכת, אך בפועל, זהו החלק שנשחק הכי מהר.
יצא לי לראות לא מעט ארגונים שבהם המערכת פשוט "מתבלגנת". עם הזמן: חוקים עסקיים מתווספים בלי שליטה, נתונים מוזנים לא נכון, תעודות לא נסגרות, בעת חפיפה והחלפת תפקידים, הידע הופך ל"תורה שבעל פה" ושימורו בחברה הולך ונעלם. השימוש באקסל גדל, כי הנתונים במערכת חסרים, וכך מגיעים למצב, שהארגון מוצא את עצמו עובד ליד המערכת במקום בתוכה. המיישם הופך להיות סוג של "כבאי" או "שיפוצניק" שמתעסק בתיקון הרשאות, תיקון תעודות וקישורים, בניית דוחות ובקשות משתמשים – במקום להוביל שינוי.
לפעמים צריך פשוט לעצור ולבנות מחדש
ככל שבחנתי מערכות "וותיקות" ראיתי את הצורך להחזיר את השליטה במערכת. ראיתי איך דברים קורים, כי ככה נקבע, מבלי שמישהו זוכר למה. במקרים אלה, חייבים להבין, שיש ללמוד קודם את המצב הקיים, ולהוביל באחריות ובזהירות את ההתערבות.
לא פעם, ההמלצה הכי טובה שאני יכולה לתת ללקוח היא לא "לתקן" טלאי על טלאי – אלא לעצור רגע להבין את הבעיה והצורך, ולבנות מחדש.
ליוויתי ארגונים שבהם התשתית הייתה כל כך רעועה, ההגדרות נבנו כטלאים, באופן שאי אפשר היה להפיק דוח אמין או אפילו להבין מה הנתונים אומרים. במקרים כאלה, הפתרון הוא לחזור ליסודות: להגדיר מחדש את התשתיות: המחסנים, המק"טים, סוגי הלקוחות, סוגי המכירות, הסטטוסים, למעשה את כל ה"שפה" של המערכת. כי בסוף, ERP זה לא רק תוכנה – זו שיטה.
ואז הגיעו האוטומציות וה AI
בשנים האחרונות (ועוד יותר בשנה האחרונה) כאשר נכנסו לחיי העסק האוטומציות, האפליקציות, BI וכמובן ה-AI.. קורה דבר מעניין:
ככל שארגון רוצה יותר אוטומציה, הוא צריך מערכת הרבה יותר מדויקת.
ולמה? כי אוטומציה לא באמת "חושבת" – היא פועלת לפי חוקים יבשים. האוטומציה לא יודעת שהלקוח מבקש תנאים מסוימים שהוגדרו לו, או שיש לו בצד איזה הסכם להנחה או זיכוי.
אם אין הגדרה ברורה של טריגרים וחריגות, האוטומציה פשוט לא תעבוד, או שבמקרה הכי מסוכן – שתעבוד גרוע.
גם ה-BI המרשים ביותר לא "מתקן" נתונים, הוא רק מציג אותם. אם המערכת לא בנויה נכון, או הנתונים אינם מסודרים נכון, תקבלו החלטות שגויות על סמך נתונים יפים אך לא מדויקים.
אתן דוגמא: אם במחסן שלכם מוחזקת גם סחורה של לקוחות, ואתם תוציאו דוח ערך מלאי למחסן, תקבלו ערך שגוי…
ה-AI עדיין לא יכול להחליף את הלב (והמוח) של המיישם
עם כל הכבוד לבינה מלאכותית, היא עדיין לא מחליפה הבנה עסקית אנושית. ה-AI יכול להציע רעיונות ולנתח, אבל מישהו צריך לתת לו את ההקשר, ללמד אותו את הלוגיקה העסקית ולהחליט מה באמת נכון לארגון הספציפי הזה.
רק המיישם הוא זה שיידע להפוך את ההמלצות לתכנית עבודה בשטח, וגם לבצע אותה בקצב שנכון לארגון, לתקופה ולאנשים.
לסיכום
אולי תפקידים טכניים מסוימים ישתנו, אבל מיישם ERP שמכיר את האנשים בשטח, מבין את המטרות והאילוצים ושיודע לחבר בין העולם העסקי האמיתי לעולם הממוחשב – יישאר דמות מפתח, ולא רק שלא נעלם – הוא הופך למרכזי יותר מאי פעם.
זו עבודה שדורשת ניסיון, ראייה מערכתית ובעיקר הבנה של בני אדם. עבורי, זה בדיוק מה שהופך את המקצוע הזה למתגמל כל כך.
מרגישים שהארגון שלכם עובד ליד המערכת ולא בתוכה? סימן שצריך לשנות…
גלית אנגלברג ייעוץ ויישום פריוריטי.
